אילו שיטות קיימות כיום לטיפול בפיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה- דאבת שרירים בעברית. היא מחלת כאב, מחלה ראומטית המתאפיינת בעייפות רבה, כאב כרוני תמידי בחלק או בכל אזורי הגוף, בעיות בעיכול, כאבי ראש/ מיגרנות, התכווצויות שרירים וחולשה, נוקשות פיזיולוגית(בעיקר לאחר שינה), בעיות בשיווי המשקל, תחושות גירוד ועקצוץ בעור, תשישות מתמדת, קשיי שינה, חרדות וספקות. פיברומיאלגיה שכיחה בעיקר בקרב נשים שהן כ80% מהחולים, ולכן בתחילת הדרך קיבלה המחלה את הכינוי ‘מחלת היאפים הנשית’ שנזנח עם הזמן ככל שהובן המנגנון העומד מאחורי התסמונת.

גם היסוד הביולוגי- פיזיולוגי הפך ברור יותר עם השנים והחליף גישות מסורתיות שראו בתסמונת ביטוי של מצוקה נפשית ללא יסוד פיזי. בשנים האחרונות הולך ומתבהר הקשר בין פיברומיאלגיה לבין שינויים בהולכה העצבית במוח ואף לדלקתיות במוח. כיום אין תרופה או טיפול המאפשר לרפא פיברומיאלגיה, אך ישנם טיפולים המאפשרים הקלה ושליטה על התסמינים ושיפור באיכות החיים.

 טיפול בפיברומיאלגיה הינו רב תחומי, וכולל שילוב בין שיטות תרופתיות לבין שיטות אלטרנטיביות משלימות כפי שיפורט להלן. הטיפול שאינו תרופתי הינו בעל חשיבות מרכזית במתווה התוכנית הטיפולית הכוללת, ואינו נופל בחשיבותו מהטיפול התרופתי.

  • טיפול תרופתי: כיוון שבתסמונת קיים ריגוש יתר של מערכת העצבים המרכזית, הטיפול התרופתי מתבסס על תרופות אשר להן יכולת השפעה על תהליכים אלה. הטיפול התרופתי עשוי להפחית את עוצמת הכאב, שיפור השינה ולסייע בהתמודדות עם הדיכאון והעייפות. יש לזכור כי החולים בפיברומיאלגיה נוטים לרגישות יתר לתופעות לוואי של תרופות, ובמקרים רבים נאלצים להפסיק את הטיפול עקב כך. כמו כן לא כל החולים מתאימים לקבלת טיפול תרופתי.
  • פעילות גופנית: מהווה חלק מרכזי בתוכנית הטיפולית. לפי מחקרים פעילות גופנית היא הטיפול היעיל ביותר בפיברומיאלגיה, אף יותר מתרופות. על המאובחנים בתסמונת לבצע פעילות גופנית באופן סדיר ויומיומי. מקובל להמליץ על פעילות אירובית בעצימות נמוכה כגון הליכה, שחייה, רכיבה וכו’.
  • הידרותרפיה: בשונה מפעילות גופנית במים, טיפולי הידרותרפיה כוללים שיטות טיפול המתבצעות בתוך בריכה לרוב בטמפ’ גבוהה. ההנחיות ממליצות לשלב סדרת טיפולים בהידרותרפיה בתוכנית הטיפול הראשונית ובהתאם לתגובה הקלינית לבחון חזרה על הטיפולים.
  • טיפול קוגנטיבי התנהגותי: עדויות מדעיות מהתקופה האחרונה מצביעות על יעילות בטיפול CBT לחולי פיברומיאלגיה. הסברה היא שחלק מתהליך עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית מתבצע במרכזים הקוגנטיבים, וניתן לשינוי באמצעות התערבויות המשפיעות על תפקודם של מרכזים אלה.
  • תזונה: בפיברומאלגיה חשובה ביותר שמירה על הבריאות הכללית והרווחה. יש למצוא אילו מזונות מביאים הקלה, ולהוריד או להפחית מהתזונה מזונות המחמירים את התסמינים. רבים מחולי פיברומיאלגיה סובלים מהשמנת יתר ומשקל עודף, שעלול להוביל להחמרת התסמינים מומלץ לחולים לשמור על משקל תקין ככלי לשליטה על התסמינים.
  • רפואה משלימה: מונח כוללני המתייחס למגוון עצום של שיטות טיפול, חלקן מבוססות על תורות ריפוי עתיקות שמקורן במזרח הרחוק. במקרים רבים ההמלצה על רפואה משלימה מטרתה השראת רגיעה והפחתת המתח הנפשי שנלווה לתסמונת וגורם להחמרתה.

לסיכום: פיברומיאלגיה הינה תסמונת נפוצה, הגורמת לסבל גדול ללוקים בה. ומהווה סיבה שכיחה לפניות חוזרות של חולים למערכת הבריאות. הטיפול הרציונאלי מחייב הבנה של המנגנון המעורב ומטרתו לרתום את החולה למסגרת טיפולית ארוכת טווח הכוללת התערבויות תרופתיות ובלתי תרופתיות כאחד.