עצירות – מקור להתפתחות מחלות
עצירות כרונית היא פינוי פסולת מהמעיים לעתים נדירות, או מעבר קשה של צואה שנמשך לאורך כמה שבועות או יותר. עצירות כרונית מוגדרת כמצב של פחות משלוש יציאות בשבוע. אדם צריך לפנות את מעיו בין פעם אחת לפעמיים כל יום ולהרגיש תחושת התרוקנות מלאה.
תופעת העצירות שכיחה בקרב אוכלוסיות רבות, וההערכה היא שכ־20% מכלל האוכלוסייה סובלים מעצירות (על פי ההגדרות הרפואיות המקובלות של התופעה). שיעור הנשים הסובלות מעצירות גדול פי שניים עד פי שלושה משיעור הגברים שסובלים מכך. הסיבה לפער הגדול הזה אינה ידועה, אך מעריכים שהוא נובע מסיבות הורמונליות.
בעיית העצירות הנפוצה ביותר, מתרחשת כאשר פסולת או צואה נעה לאט מדי דרך מערכת העיכול וגורמת לה להיות קשה ויבשה.
טיפול בעצירות תלוי בגורם לבעיה.
עצירות כרונית והסיבות להיווצרותה
1. חסימות במעי הגס או פי הטבעת
חסימות במעי הגס או פי הטבעת עשויות להאט או לעצור את תנועת הצואה. הסיבות כוללות: סדק אנאלי, חסימת מעי, סרטן מעי גס, היצרות של המעי הגס, סרטן בטן אחר שלוחץ על המעי הגס, סרטן פי הטבעת.
2. בעיות עצביות סביב המעי הגס והרקטום
בעיות נוירולוגיות יכולות להשפיע על העצבים הגורמים לשרירים במעי הגס והרקטום להתכווץ ולהעביר צואה דרך המעיים. הסיבות כוללות: נוירופתיה אוטונומית, טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון, פגיעה בחוט השדרה, אירוע מוחי, קושי עם השרירים המעורבים בפינוי צואה.
3. בעיות עם שרירי האגן המעורבים בפעולת המעיים
בעיות אלה עשויות לכלול: חוסר יכולת להרפות את שרירי האגן כדי לאפשר תנועת מעיים, חוסר קואורדינציה של שרירי האגן להרפיה והתכווצות נכונה, שרירי אגן חלשים.
4. מצבים שהשפיעו על הורמונים בגוף
הורמונים עוזרים לאזן את הנוזלים בגוף שלנו. מחלות ומצבים שהפרו את האיזון של הורמונים עלולות להוביל לעצירות, אלו כוללים: סוכרת, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, תת פעילות של בלוטת התריס, הריון.
5. מצבים רגשיים ונפשיים שמשפיעים על מערכת העיכול וגורמים לעצירות
כאמור, עצירות עלולה להיות גורם לבעיות בריאותיות רבות: טחורים (ורידים נפוחים בפי הטבעת), פיסורה (סדק בפי הטבעת), גושי צואה יבשים וקשים שתקועים במעיים, צניחה של פי הטבעת ועד הדרך לפתח סרטן במעי הגס ובעיות חמורות נוספות בשאר מערכות הגוף.
המעי הגס תוכנן להחזיק כמות מוגבלת של צואה במעבר. במצב של עצירות, עלול המעי הגס להחזיק 5-10 ק”ג או יותר. נפח כזה גדול של צואה גורם להגדלת ומתיחת המעי הגס, גירוי של רירית המעי הגס, פגיעה בתעלה האנאלית, ועשוי לייצר רעלנים הקשורים לתסיסה וריקבון, המחלחלים מהמעיים אל מערכת הדם, ופוגעים בבריאותו של הגוף כולו.
עצירות מהווה גם סימפטום של חוסר איזון. היא אחת מהתסמינים המראים על חוסר איזון בפלורת המעיים, הפלורה היא מעין שכבה המשגשגת על דפנות המעי, ועשויה חיידקים פרוביוטיים – חיוביים. במצב שבו הצמחייה הרגילה של המעיים מתה וחסרה. כאשר הפלורה מאוזנת היא מבצעת מספר פונקציות חשובות. ראשית, היא מגנה על המעי הגס עצמו מכל הפתוגנים שיכולים לגרום לדלקת. שנית, היא מייצרת ויטמיני B חיוניים וויטמין K שאחראי על קרישת הדם. שלישית, היא מסדירה את מערכת החיסון העיקרית ששוכנת בסיסיי המעיים. והרביעי – חיידקים חיוביים אלו יוצרים צואה, ושומרים אותה רכה ולחה. כאשר כל הפונקציות האלו בסכנה, אדם לא צפוי ליהנות מחיים ארוכים ובריאים!
– עצירות משפיעה על בריאות מערכות המין והשתן, במיוחד אצל נשים, כי המעי גס ואיברי הרבייה הנשיים סמוכים. בעיות אלו מתחילות מלחץ מיותר על הרחם ועד לצניחה של פי הטבעת לתוך הנרתיק, מבריחת צואה להפלה ממאמץ, ובעיות אחרות נוראיות באותה מידה רבות.
– עצירות משפיעה על איכות החיים שלנו, על הלב וכלי הדם, המערכת האנדוקרינית, והמערכת החיסונית גורמת ללחץ, ומפחיתה את תחושת הבריאות הכללית.
– לאחר זמן עצירות כרונית גורמת להסרת הקרום הרירי הדק של המעי הגס וגורמת לנגעים שטוחים ופוליפים שבסופו של דבר הופכים לסרטן המעי הגס.
אכן, העצירות מסוכנת מאוד לבריאות ולחיים שלנו ומומלץ לעשות כל מה שאפשר כדי להחלים ממנה כל עוד המצב הפיך.
האם משלשלים הם הפתרון?
חומר משלשל הוא כל תרופה אשר גורמת לגוף לשחרר את הצואה מהמעיים.
משלשלים לא פותרים את הבעיה מהשורש ונוצרת תלות בתרופות אלו. עם הזמן יש צורך להעלות את המינון ואז נוצרת התמכרות של ממש וכבר אין סיכוי לפינוי צואה בלעדיהן ובהמשך הגוף מפתח עמידות והן מפסיקות לעבוד והמעי הופך למעי עצל. ואז הבעיה החדשה שנוצרת קשה מאוד.
גורמי הסיכון כוללים פגיעה בריריות המעיים ובתפקוד של המעי הגס והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס עולה.
שאלות ותשובות בנושא עצירות כרונית
עצירות כרונית מובילה להצטברות של חומרים רעילים במעי הגס, מה שמגביר את הסיכון לדלקות, נזקים לקרום הרירי, התפתחות פוליפים, ובסופו של דבר סרטן המעי הגס. בנוסף, הלחץ הפיזי במעי עלול לפגוע במערכות סמוכות כמו מערכת הרבייה הנשית ומערכת השתן.
עצירות כרונית משפיעה על מערכות רבות בגוף, כולל:
- מערכת העיכול: נגעים ופוליפים במעי הגס.
- מערכת הרבייה הנשית: לחץ על הרחם, בריחת צואה או צניחת פי הטבעת לנרתיק.
- מערכת הלב וכלי הדם: עלייה בלחץ דם עקב מאמץ מתמשך.
- מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית: ירידה בתפקודן עקב רעלים בגוף.
הסימנים עשויים לכלול:
- תחושת נפיחות וכאבים במערכת העיכול.
- שינויים בצואה, כגון דם או צואה קשה במיוחד.
- עייפות כרונית או חולשה כללית.
- ירידה בתיאבון ובתחושת הבריאות הכללית.
- הופעת נגעים או פוליפים בבדיקות רפואיות.
מניעת עצירות כרונית כוללת:
- שינוי תזונתי: צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים, ירקות, פירות ודגנים מלאים.
- שתייה מספקת: לפחות 8-10 כוסות מים ביום.
- פעילות גופנית: סיוע בהנעת מערכת העיכול.
- ייעוץ רפואי: במידה ויש בעיה מתמשכת, יש לפנות לרופא לאבחון מדויק וטיפול מותאם.
התעלמות מעצירות כרונית עלולה להוביל לנזקים חמורים כמו נגעים ופוליפים במעי, סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, בעיות בכלי הדם והלב, פגיעה במערכות סמוכות כמו מערכת הרבייה הנשית, ונזקים בלתי הפיכים לתפקוד הגוף