רשתית העין היא איבר הנמצא בעין והוא מאפשר את הראייה המרחבית ואת הראייה המרכזית והממוקדת יותר. זאת בזכות העובדה שהרשתית נמצאת רובה בהיקף העין, אך יש לה גם חלק מרכזי הנמצא בחלק האחורי של העין וכולל תאים הנקראים תאי מקולה.
המחלות הקשורות לרשתית העין גורמות לניוון שלה או אפילו נזקים ישירים ובכך פוגעות פגיעה קשה בראייה. אחת המחלות הנפוצות ביותר קשורה לגיל ומכנים אותה "ניוון מקולרי גילי" (נמ"ג, או ניוון רשתית). מחלה זו פוגעת בעיקר בגילאי 55 ומעלה ובקרב בני 75 ומעלה, היא פוגעת בלא פחות משליש מהאוכלוסיה.
המחלה נוצרת עקב הצטברות של חלבון בשם VEGF אשר גורם לדליפת נוזלים, דימומים ויצירת צלקות מתחת לרשתית.
רטינופתיה סוכרתית, רטינופתיה היפרטנסיבית והיפרדות רשתית
רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך של סוכרת אשר פוגעת בכלי דם קטנים ובסופו של דבר גם ברשתית. רטינופתיה היפרטנסיבית גורמת גם היא לפגיעה בכלי הדם מסיבה אחרת של לחץ דם גבוה.
חסימות אחרות של כלי הדם המובילים דם לרשתית יכולות להיווצר עקב קרישי דם, הצטברות של אוויר או שומן.
תופעה נפוצה אחרת שקשורה לרשתית היא היפרדות הרשתית מגלגל העין עקב קרע ברשתית (היפרדות שאינה עקב קרע לרוב לא תפגע בראייה). הקרע מתרחש לרוב עקב היפרדות ראשונית של הרשתית וזגוגית העין, שהופכת לנוזלית עם הגיל. בתחילה הזגוגית עדיין מחוברת להיקף הרשתית, אך המשיכה שנוצרת בסופו של דבר גורמת לאותו הקרע.
המחלה נפוצה בקרב מי שסובל מקוצר ראייה וחווה תופעות של ניוון בהיקף הרשתית, אך ישנם גם מקרים שקשורים לגנטיקה. היא יכולה להיווצר גם עקב טראומה בעין (לדוגמה, ניתוח תוך עיני).
מדובר במחלה שבמצב הקיצוני שלה עשויה לגרום לעיוורון: בתחילה באזור בו הרשתית מנתקת רואים רק מעין מסך אפור ובהתנתקות מלאה ניתן לראות רק הבדל בין אור לחושך. הסימנים הראשוניים של המחלה הם הבזקים פתאומיים או גופים שונים הצפים בשדה הראייה.
כיצד בודקים את הרשתית?
בדיקה באמצעות מנורת סדק: באמצעות מנורת סדק ניתן לבדוק הן ניוון רשתית והן היפרדות רשתית. במקרה של היפרדות רשתית, בודקים את היקף ההפרדות האופי שלה, והאם קיימים קרעים. כמו כן, ניתן להעריך את רמת הירידה בראייה.
באמצעות מנורת סדק אפשר לאתר גם את הסימפטומים של ניוון רשתית כגון כלי דם פתולוגים ובצקות בקרקעית העין.
צילום פלורוסצאין – הזרקה של חומר פלואורסצנטי מיוחד המאפשר "לצבוע" את כלי הדם הפתולוגיים ולזהות אם יש מהם נזילות.
צילום ICG – גם בשיטה זו מוזרק חומר פלואורסצנטי, אך הוא יכול להגיע לאזורים העמוקים יותר של הרשתית אשר נמצאים מתחת לדימום.
בדיקת OCT – אחת הבדיקות הידועות ביותר, למעשה צילום של עובי הרשתית והשכבות השונות. בדיקה זו אינה כוללת צורך בזריקות.
כיום מפותחות גם בדיקות OCT ביתיות שניתן יהיה לבצע בעתיד באופן עצמאי.
חשוב לציין כי בכל מקרה יש לגשת לרופא עיניים ללא דיחוי כאשר מזהים פגיעה בראייה מכל סוג שהוא.
