פיברומיאלגיה פוגעת במידה ניכרת באיכות החיים של החולה, הסובל מכאבים מופשטים באזורים רבים בגוף מעייפות ותשישות רבה. פיברומיאלגיה קשה לאבחון מה שגורם לתסכול רב בקרב הלוקים בתסמונת.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתסמונת פיברומיאלגיה בעולם וגם בישראל. תסמונת זו, שלא הייתה מוכרת עד לפני מספר שנים, מאובחנת לאחרונה יותר, וכיום רופאים רבים מודעים לנושא ועירניים לאבחון סימני התסמונת בזמן אמת. הייחודיות של תסמונת פיברומיאלגיה היא העובדה שמדובר בכאב כרוני ללא מקור ידוע, ועדיין לא קיימות בדיקות שתאבחנו באופן חד משמעי את המחלה, מה שמכנים בשפה המקצועית "מחלה עיוורת" המשמעות שבמחלה כזו, הסבל והנכות אינם נראים לעין. דבר זה, בא לידי ביטוי כאשר מתחיל הליך אבחון המחלה.
הרופאים לעיתים נופלים ל"פח" המחלה העיוורת ובכך בעצם עלולים להקשות ולהאריך את זמן האבחון. על כן תהליך אבחון פיברומיאלגיה עשוי להיות ממושך, ואצל רוב המאובחנים בתסמונת – אורך זמן רב, שבמהלכו פונים החולים למגוון מומחים, כמו נוירולוגים, אורתופדים, רופאי כאב, רופאי משפחה ולעיתים אפילו פסיכיאטרים, בשל החשש שמדובר במצב נפשי.
מדוע האבחון של פיברומיאלגיה מורכב?
התסמינים של פיברומיאלגיה קיימים גם במצבים רפואיים רבים אחרים, ומאחר והם עשויים להופיע לבדם או לצד מצבים רפואיים נוספים, לרבות מחלות כמו דלקות מפרקים וכן דיכאון או חרדה, הדבר מקשה על האבחון. כמו כן עד היום, לא נמצא כל סמן אובייקטיבי שיכול לאבחן את התסמונת. תוצאות בדיקות המעבדה חוזרות תקינות. גם בדיקות הדמיה אינן יעילות באבחון התסמונות והן לא מסייעות באיתור ממצאים חריגים. כך שלא קיים כלי מדויק לאבחון התסמונת.
פיברומיאלגיה אבחון עצמי כיצד?
ככלל, פיברומיאלגיה מאובחנת על סמך מאפיינים קליניים בלבד. עם זאת, חלק חשוב מתהליך האבחון כרוך בשלילה של מחלות אחרות, אשר עלולות להיות עם סימפטומים זהים, או אשר עלולות להתקיים יחד עם תסמונת הפיברומיאלגיה. תפקידו של הרופא לבצע את הבדיקות ההכרחיות על מנת לשלול מחלות אלו, ע"י תשאול מתאים וכן על ידי בדיקות דם, בדיקות הדמייה וכו.
האבחון בפיברומיאלגיה הוא בעיקר קליני, ומתבסס על ההיסטוריה הרפואית. ועל כן, חשיבות האבחנה העצמית היא מהותית, מכיוון שכל אדם מכיר את עצמו ומודע לתחושותיו והרגשתו.
לכן ישנה חשיבות לתיעוד הופעת הכאבים, עוצמתם ואת מיקומם המדויק ובכך לסייע לרופא להגיע לאבחנה נכונה ומהירה.
לאיזה רופא לפנות לצורך אבחון?
את הערכה הקלינית לפיברומיאלגיה יכולים לבצע גם רופא משפחה, אורתופד או נוירולוג. אך כיום פיברומיאלגיה מאובחנת לרוב על-ידי ראומטולוג שיכול לבדוק האם קיימת מחלה דלקתית אחרת או נוספת שיכולה להסביר את התסמינים או את חלקם.
מהם הקריטריונים לאבחון בפיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה מאובחנת על פי הערכה קלינית המבוססת על קריטריונים רפואיים:
במהלך הבדיקה הרפואית, רופא המאבחן יאשר שאכן מדובר בסיפור התואם לפיברומיאלגיה, ויבדוק את מהלך הכאב ואם קיימות 11 מתוך 18 נקודות הכאב האופייניות לתסמונת כמו כן ישלול כל סיבה אחרת לתסמינים המדוברים.
כאב מופשט וממושך – הקריטריון המרכזי לאבחון פיברומיאלגיה הוא תיאור עצמי של כאב כרוני מפושט בגוף שנמשך ברציפות לפחות שלושה חודשים.
הפרעות שינה – הפרעת שינה מהווה תסמין וקריטריון נוסף באבחון פיברומיאלגיה, כאשר ההפרעות העיקריות הן קושי להירדם, יקיצות מרובות במהלך הלילה – וכן בתחושת שינה שאינה מרעננת המאופיינת בעייפות בבוקר עם היקיצה.
אבחנה מבדלת – העדר מצבים רפואיים אחרים הגורמים לתסמינים זהו גורם נוסף המהווה קריטריון לאבחון פיברומיאלגיה.
החשיבות באבחון פיברומיאלגיה:
ככל שהאבחון והטיפול בתסמונת מהיר יותר, כך ישנו שיפור גדול יותר במצב החולה, ולכן רצוי לפנות לטיפול הולם מייד לאחר האבחון. ללא האבחנה, חולים רבים זוכים להתעלמות ביחס לתלונות על עייפות וכאבים, ובהתאם גם לביקורת על קושי בתפקוד. בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנת התסמונת, הגורמים לה, וכתוצאה מכך גם בפיתוח של טיפולים שונים. אבחון מהיר וטיפול משולב בפיברומיאלגיה עשוי לסייע לחולים בהתמודדות עם הכאב ולהביא לשיפור משמעותי באיכות החיים.
